ככלל אצבע: אם ארון הבגדים הרצוי הוא בגודל סטנדרטי, תמיד זול יותר לקנות מוכן מאשר לייצר באופן עצמאי. אולם, כשמדובר בארון שמידותיו אינן סטנדרטיות, ייצור עצמי זול משמעותית ביחס למחיר אצל נגר

רוחב תא

רוחב התא המקובל בארונות בגדים הוא 40 ס”מ או 80 ס”מ (דלת אחת או שתי דלתות). סטנדרט זה נוצר עקב גודל הפלטה וניצול החומר באופן מקסימלי. למעשה, רוחב התא האידיאלי הוא 60 ס”מ, מה שמקנה אפשרות ל 2 ערמות של בגדים למבוגרים ו 3 לילדים (מה שלא מתאפשר בתאים הסטנדרטיים).

עומק

העומק המקובל לארונות בגדים הוא בין 52 ל 60 ס”מ. עומק זה נובע מהמרחב הנדרש לתליית בגדים על מוט. החסרון בעומק זה הוא שאנשים נוטים לדחוף לתוך הארון שתי שורות של בגדים, מה שאמנם מייצר מקום אחסנה, אך מבחינה פרקטית יוצר אי סדר, בעיקר כשיש צורך למשוך בגד מהשורה השנייה. בשל כך, אם הארון המתוכנן אינו נדרש לתליית בגדים אלא רק למדפים, רצוי לתכנן את הארון בעומק של כ 40 ס”מ ולא בעומק המתקרב ל 60.

קונסטרוקציה

בארון בו מתוכננים מדפים ניידים, חובה לתכנן לפחות מדף אחד קבוע  שישמש תומך או קושרת לדפנות וימנע התרחבות ועיקום בדפנות הארון.

דלת ארון באורך מלא חייבת לפחות 4 צירים ע”מ לשאת את משקלה. 4 אולי יספיקו, אך עדיף 5. דלת שגובהה אינו עולה על 180 מספיק 3 צירים.

במה

כדאי לתכנן לארון גם סוקל (צוקל): תיבה המשמשת כבסיס לארון ומרימה אותו מעל גובה הרצפה. נהוג לתכנן את הסוקל בעומק שהוא פחות מן הארון בכ 3 ס”מ, בגובה של 8 ס”מ, כדי לאפשר הצמדה של הארון לקיר, מעל הפאנל.  כמובן שרגליים לארון, מפלסטיק, עץ או מתכת, יתנו את אותו אפקט ואפשר בהחלט להשתמש גם בהן, אם כי יש לתכנן את מיקומם נכון, כדי שיישאו את משקל הארון עליהם (ולא רק את משקל הפלטה התחתונה).