בחירת חומר

החומר המקובל לבניית מיטה בישראל, הוא עץ אורן מוקצע, אותו ניתן להשיג במגוון חתכים וגדלים. הוא ניתן לעיבוד, שיוף וצביעה.

מידות

אורך מזרון סטנדרטי הוא 190 ס”מ (מלבד מיטת תינוקות או מיטת מעבר). רוחבי המזרנים אמנם משתנים ונעים בין 70 ס”מ לבין 200 ס”מ, אך המידה המקובלת ביותר לרוחב מיטה לנוער ומבוגרים הינה 80 ס”מ.

מקובל לתכנן את הבסיס באחת משתי תצורות:

1. פלטת עץ שתהיה עבה מספיק כדי לא לקבל “בטן” (ומחוררת, כדי שתאפשר אוורור למזרון).
2. “סלאטים“ (פסי עץ לרוחב המיטה). במיטה שאורכה 190 ס”מ, נכון לתכנן 11-12 סלאטים ברוחב של כ 10 ס”מ כדי שיתנו בסיס איתן לאורך המזרון.

גובה קו המזרון מהרצפה צריך להיות כזה שנער או מבוגר יוכלו  לשבת על המיטה, עם רגליים על הרצפה, לכן מקובל לתכנן מיטה כאשר הקו העליון של המזרון יהיה בגובה של כ 40 ס”מ מהרצפה.

בנייה בחלקים

נקודה נוספת המחייבת מחשבה בבניית מיטה היא יכולת ההובלה שלה, דהיינו, לבנות אותה באופן כזה שניתן יהיה לפרק אותה ולהוציא אותה מהחדר / מהבית ולהרכיבה במקום אחר. מקובל לבנות את המיטה בשלושה חלקים עיקריים. ראש המיטה; רגלי המיטה; וגוף המיטה כחלק נפרד.

ראש המיטה ורגלי המיטה יהיו בנויים מרגליים של קורת אורן 70/70 (יש לזכור ש 70 מילימטר זו מידה לפני הקצעה. המידה בפועל תהיה משהו כמו 62-63 מ”מ), וקושרות ביניהן, לרוב מאורן 38/150. ראש המיטה יהיה גבוה במקצת מרגלי המיטה, אך הרוחב של שניהם, זהה.

גוף המיטה יהיה גם הוא מקורות אורן של 38/150 (עבה ורחב מספיק כדי למנוע שבירה בגלל עודף משקל במרכז המיטה), כאשר בשולי קורות האורך (מבפנים, למטה), לכל האורך מחובר אורן 25/50 (לאטה) כדי לשמש כמדרגה להשענת ה”סלאטים”.  את שתי קורות האורך מחברים 12 סלאטים של אורן 25/100 באורך המתאים בדיוק לרוחב המזרון.

ההרכבה – את שלושת החלקים מרכיבים בעזרת פרזול המכונה “מחברי מיטה”. המדובר במעין זווית מתכת פינתית בעלת תושבת פנימית המתחברת בעזרת בורג הידוק. מחברי המיטה קלים להרכבה ולשימוש חוזר.

תכנון חיתוך פלטות

פלטות עץ מגיעות מהיצרן בגודל של 244/122. כשמתכננים חיתוך לפלטה יש לקחת בחשבון שכל חיתוך “לוקח” משהו כמו 3-4 מ”מ (בהתאם לעובי הלהב). בנוסף, לפני תחילת חיתוך הפלטה נוהג הנגר “לנקות” את הפלטה לכל אורכה (כדי להסיר פציעות ופגיעות שהתרחשו במהלך ההובלה או האחסנה) ובכך מחסיר עוד כמה מילימטרים נוספים ממנה.

לכן, בדרך כלל ניתן להוציא מפלטה של 122, 2 פסים ברוחב 60. קשה יותר להוציא מפלטה כזו 3 פסים של 40 ועוד יותר קשה להוציא 4 פסים של 30.

טיפ: בעת התכנון, יש להוריד מראש כמה מילימטרים מרוחב כל פס. לדוגמה: בתכנון ספרייה בעומק 30 ס”מ, כשהמטרה היא להפיק מתוך הפלטה 4 פסים של 30 ס”מ, נהוג לתכנן מראש את ארבעת הפסים למידה של 29.5 ס”מ, מה שמבטיח את השלמות והתקינות של הפסים.

קנטים

בעת סימון הגדעים עליהם אנו רוצים לבצע הדבקת קנטים, כדאי לתכנן את ההדבקה על הפס המלא ורק אחר כך לחתוך את חיתוכי הרוחב. זה מבטיח קצוות נקיים והדבקה טובה יותר.

גימור עץ טבעי (אורן)

כדאי לבצע גימור על עץ טבעי ולא להשאירו גלוי, זאת כדי למנוע לכלוך, פגיעות ושריטות.

ישנן כמה טכניקות גימור מקובלות:

ליטוש –
הליטוש מתבצע בהדרגה – מתחילים בנייר בעל גרעין יחסית גס, 120-180 (בהנחה שהעץ מוקצע) יתאים. לאחר מכן כדאי ללטש בנייר בעל גרעין עדין יותר, 220-280 בדרך כלל.  לאחר סיום הליטוש כדאי לעבור על כל חלקי המיטה עם סמרטוט רטוב (המים / הרטיבות גורמים לסיבי העץ הנותרים להשתחרר ולעלות כלפי מעלה) ולאחר שהעץ מתייבש, יש ללטש שוב עם נייר בעל גרעין עדין – 220-280.

גימור בגוון טבעי –
לאחר הליטוש, יש לנקות את כל האבק מהעץ (בעזרת סמרטוט לח) ולאחר מכן לצבוע בשכבת לכה שקופה. ישנן לכות על בסיס מים או על בסיס טרפנטין, יש בגימור מט ובגימור מבריק – בחרו את המתאים לכם.  לאחר ייבוש השכבה הראשונה, כדאי לצבוע שכבה שניה. יש להקפיד על הוראות הצביעה של כל לכה.

גימור בגוון –
לאחר ההכנה והליטוש ואחרי ניקוי העץ מאבק (אף לפני שלב הלכה השקופה) יש לצבוע בשכבה עדינה של לכה בגוון שבחרתם. לקבלת גוון כהה יותר, יש ליישם שכבה נוספת של גוון. מקובל ליישם את שכבת הגוון בעזרת ספוג מצופה בבד כותנה, ע”מ להגיע לגוון אחיד וללא צבע עודף. מומלץ ל”הכניס” את הגוון בלחץ ולספוח את יתרת החומר.

גימור בצבע אטום –
לאחר ההכנה והליטוש (ראו למעלה) ואחרי ניקוי העץ מאבק, יש ליישם שכבה של יסוד לעץ (לבן בדרך-כלל). לאחר הייבוש של צבע היסוד יש ללטש קלות, לנקות את העץ מאבק, ולאחר מכן ניתן ליישם שכבות של צבע עליון אטום (בסיס מים או בסיס טרפנטין) עד להגעה לגוון הרצוי.  אין צורך ליישם לכה על הצבע האטום.